המרצים שזכו בשביעות הרצון הגבוהה ביותר של משתתפי הכנס:
במקום הראשון – פרופ' שיזף רפאלי בהרצאתו: "חוכמת הרשת: איך השלם עולה על חלקיו" עם 79%
במקום השני - ד"ר אורן צוקרמן בהרצאתו: "הדרך לממשקים אנושיים יותר בשנת 2020" עם 78%
במקום השלישי – ד"ר יעקב גרינשפן בהרצאתו: "תאמין לי, האפליקציה הזו תפורה עליך פיקס! או שלא?!" עם 75%

המרצים שהרצאתם דורגה כרלוונטית ביותר:
במקום הראשון: ד"ר יעקב גרינשפן בהרצאתו: "תאמין לי, האפליקציה הזו תפורה עליך פיקס! או שלא?!" עם 89%
במקום השני - ד"ר אורן צוקרמן בהרצאתו: "הדרך לממשקים אנושיים יותר בשנת 2020" עם 82%
ובמקום השלישי – פרופ' דוד שנער עם הרצאתו: "זהירות! שינויים בדרך: שינוי, לטובה ולרעה, בעיצוב הרכב והדרך" עם 72%

התרשמות כללית: 79% היו מרוצים מאד / מרוצים מהכנס.

תודה רבה:
לכל המרצים.
לכל 166 משתתפי הסקר.
לענת גרינפלד ולד"ר דוד פייטלסון על סיכום התוצאות.
לרונן אלמוג על השימוש באתר "סקרן" – אתר הסקרים הישראלי.

שימו לב! למי שלא נכח בכנס או פספס חלק מההרצאות:
האוניברסיטה הפתוחה העלתה את צילום הרצאות הכנס. תודה רבה!

אחרי כמה נדנודים והצקות  של מורד שטרן, מנהל יחסי הציבור של UPA ישראל, הכניס עורך YNET את המדור שלנו כמדור קבוע.  ומעכשיו, ניתן למצוא את מדור "ביקורשת" תחת טורים ומדורים כשנכנסים למדור המחשבים של YNET.
 
תודה למורד על היוזמה ועל ה"הצקות"!
 
בחודש האחרון התפרסמו  הטורים:
אתר דן - איך נדע להגיע ולאן? שכתב  יורם פומר ב-27.1.09
יש רופא באתר הכללית? שכתבה  טלי גלור  ב- 20.1.09
דרושות דודות שיודעות להקים אתרים  שכתבה  לאה אהרונוביץ' ב-13.1.09
צל"ש ל"עוז" - אתר לתושבי הדרום   שכתבו דפנה ארון ודנה דומאי ב- 5.1.08
 
פרטים  למעוניינים לכתוב למדור, בקריאה 2 להלן.

המדור מארח שוב את ויטלי  מיז'ירצקי, מהנדס אנוש בחברת  UI  והפעם  בפוסט  הסוקר בהרחבה את ערב UPA ישראל המוצלח על  ממשק משתמש בעידן ה-Agile.

"..... כשגיליתי שהכנס הקרוב יהיה בנושא Agile, ושאלתי מספר אנשים האם הם מתכוונים לבוא, קיבלתי רק שני סוגים של תשובות. התשובה הראשונה, והנדירה יותר, הייתה: "Agile? איך זה קשור לשימושיות?". התשובה השנייה, הנפוצה הרבה יותר, הייתה: "Agile? מה זה Agile?". כשהייתי מסביר במה מדובר, לפחות איך שהבנתי את זה אז ("מתודולוגיה בפרויקטי תוכנה שמדברת על הרבה איטרציות קטנות ומהירות ע"י צוותים קטנים"), הייתי שוב מקבל את תשובה א'. התגובה שלי, אגב, הייתה "את זה אני מקווה לגלות בכנס".
 את הקשר בין שימושיות ל-Agile גילו יחד איתי כשלושת רבעי מבאי הכנס, כלומר מי שנשאר באולם אחרי ההפסקה. בהתחלה האולם באורט סינגלובסקי בת"א היה מלא כמעט עד אפס מקום, אך רבים החליטו לפרוש באמצע, מסיבות שאינן ברורות לי, כי לדעתי ההרצאה של טל פלורנטין הייתה זורמת, מעניינת, עניינית, ומועברת בצורה מצוינת. החלק הראשון הציג את תפיסת Agile ואת הבעיות שהיא מנסה לפתור, והחלק השני דיבר, כן כן, על מקומם של אנשי UX בתהליך.
 אנסה לחזור כאן על עיקרי הדברים.
 התחום הוא ניהול פרוייקטים טכנולוגיים, והבעיה היא פשוט שהפרויקטים אינם מצליחים. מה זה פרויקט שהצליח? זה פרויקט שסיפק את התכולות המוסכמות במועד המוסכם ובתקציב המוסכם. קבוצת Standish חקרה את הצלחת הפרויקטים בתחום ה-IT מאמצע שנות התשעים, ואת התוצאות ניתן לראות בגרף הבא:

כאן אפשר לראות שבשנת 94 16% מהפרויקטים הצליחו לפי ההגדרה הנ"ל, 31% נכשלו (כלומר, בוטלו כליל בשלב כלשהו), ו-53% מהפרויקטים חרגו לפחות באחד המדדים הנ"ל, ולרוב לא רק באחד. רוב הפרויקטים האלה יצאו לפועל, אבל סיפקו פחות תוצרים מהנדרש, תוך חריגות בזמן ובתקציב. טל ציין שחריגה תקציבית ממוצעת היא 189% (!). בנוסף, ניתן לראות בגרף שאנחנו בכל זאת לומדים ומשתפרים, והמצב בשנת 2000 נראה כבר הרבה יותר טוב. טל הביא גם נתונים משנת 2004, מהם נובע שמגמת השיפור נמשכת, עם 34% הצלחה, 15% כישלון, ו-51% פרויקטים "מאותגרים", כפי שמגדירים זאת במחקר. המצב הוא אמנם הרבה יותר טוב מאשר בתחילת הדרך, אבל כשחצי מהפרויקטים אינם מצליחים לעמוד ביעדים המוסכמים, זה עדיין לא מצב מקובל.
אם כן, עולה השאלה מדוע הפרויקטים אינם מצליחים. לטענתו של טל, הסיבות העיקריות נעוצות בשינויים שהתרחשו במהלך פיתוח הפרויקט: או שהלקוח שינה את דעתו, או שצרכי השוק השתנו, או שחלף זמן רב מדי מתחילת הפרויקט כך שכל האנשים שהסכימו אחד עם השני בשלבי התנעתו כבר התחלפו. ולבסוף יכול להיות שהלקוח פשוט לא מרוצה ממה שקיבל..."

לקריאת המשך הפוסט

בקשה: בלוגרים המעוניינים לפרסם פוסט שמתייחס לנושא השימושיות - אנא פנו אלי. כמו כן, אם אתם שייכים לקוראי בלוגים ולא לכותבים, אבל אתם מכירים בלוגים כאלה, אודה לכם אם תעבירו אלי פרטים על הבלוגים וקישורים.